לכ' משפחת הסל

לכ' משפחת הסל

בשנות ה-70 הראשונות, כאשר התחלתי לעבוד ברמת"א באר שבע, הכרנו דרך חברים משוטפים שוש ואלי, זאב ורחל, אילנה ויוסי, ברנקה ושמעון וחברים נוספים.
שמעון היה מבקר כנציג חיל האוויר, ברנקה ושמעון בלטו בפשטות הליכותיהם, בנעימות התנהגותם.
באותם שנים היינו כולנו לקראת סוף שנות העשרים ותחילת המישור השלישי של חיינו, גידלנו ילדים וגם הם היו בערך באותו הגיל ומצאנו שפה משוטפת.
החברות הלכה והתהדקה גם כאשר הם עברו לאילת, הקשר נשמר ע"י טלפון וביקורים הדדיים, אם באילת ואם בבאר שבע או בלהבים אצל אלי ושוש.
בתקופת הכרותינו הראשונה, גרנו יחסית בקרבת מקום ולכן היינו נפגשים ולעיתים קרובות גם באמצע השבוע, נוסף לסופי השבוע.
היינו מטיילים בין הבית שלנו לבית שלהם וחוזר חלילה ולילות שלמים היינו מלווים זוג את האחר, החברות פרחה וכל זוג מצא בשני אוזן קשבת.
היינו מאוד צעירים במקום עבודה חדש ומקום מגורים חדש עם חברים חדשים נוספים ויחדיו גידול הילדים שהיו בגילאים דומים, הידידות הלכה והתחזקה.
גם כאשר עברו דירה באותו היישוב לאזור מרוחק, המשכנו להיפגש ולהנות אחד מחברותו של האחר.

כאשר ברנקה ושמעון החליטו לרדת לאילת, לאחר שיחרורו מצהל וחיפוש מקום עבודה, הצטערנו מאוד, אבל הקשר לא נפסק אלה הפך לקשר טלפוני ופחות ביקורים.
כאשר בשנות התשעים הפכנו אנחנו לחברי קלאב רויאל במלונות ישרוטל באילת, הדבר פתח לנו פתח למפגשים מידי פעם, כאשר מזדמן לנו לרדת לאילת פעם או פעמיים בשנה.
המרחק אמנם מקשה, אך החברות לעולם נשמרת.

שמעון עם הגיעך לגיל – 70 קבל את ברכותינו הכנות,
לבריאות טובה שנים מהנות יחד עם ברנקה, האחת והיחידה, הילדים והנכדים.
מברכים ומאחלים
גילה וחנן ברנדט

נ.ב
מסיבת השמונים אני ממליץ שתהיה משוטפת ונחגוג יחד בבית אבות באמצע הדרך, אני אשמח לחכות לך שתגיע לגילי.
ושוב הרבה, הרבה בריאות ואריכות ימים.